הטפת דם ברית

הרב יניב חניא
התשריתשעט14/09/2018

שאלה:

שלום כבוד הרב לפני כארבעה ימים שאלתי אותך שאלה לגבי מגן קלאמפ רציתי להודות לך על התשובה והבירור המעמיק תודה רבה! ועוד שאלה היכן אני יכול לעבור הטפת דם ברית? וע"י מי מתבצע (רופא/מוהל)?

תשובה:

צריך בשביל זה מוהל.

דיברתי עם מוהל שעושה את זה עבורך, אולם הוא שואל איפה אתה גר (איזור מספיק)

אנא פנה למוהל דוד דדון- 0528428721

תשובות נוספות בנושא-

ברית עם מגן קלאמפ
שלום וברכה,

עשיתי בירור די מקיף בענין, כולל התייעצו עם ארבעה רבנים ומוהלים ותיקים. והמסקנה שאני כותב היא שילוב של כל הדעות ששמעתי.

לגבי עצם השימוש בקלאמפ- בארצות הברית נהגו לעשות בו שימוש נרחב... ובארץ הרבנות הראשית מתנגדת לחלוטין. כך שלאחרונה לא נוהגים לעשות בו שימוש. רבים מבחורי הישיבה שמגיעים מארה"ב לארץ נשלחו על ידי רבניהם (בעיקר בעבר) לעשות הטפת דם ברית דיברתי עם מוהל שעשה רבים כאלה.

לגבי עצם הענין של הטפת דם ברית- יש לפחות פוסק מרכזי אחד שסובר שאין בכך תועלת של ממש, כי אין בכלל עורלה להוריד ולכן ההטפה אינה מועילה. יש חולקים על זה וסוברים שהיא מועילה.

יש קצת בעיה לפסוק ש"חייבים הטפת ברית" למי שגילה שהוא נימול עם קלאמפ, כי יש בזה משום הוצאת לעז על רבים רבים מארצות הברית בעיקר שנימולו עם קלאמפ. מה גם שיש דעה די מרכזית שהטפת דם ברית "לא מתקנת" מי שאין לו עורלה.

מצד שני, מוהל מסויים אמר לי שיש מקום לחשוב על כך שהשימוש בקלאמפ הוא סימן לכך שהברית לא היתה הלכתית, בלי קשר לקלאמפ עצמו. בארצות הברית נעשות בריתות ביום השני ולא בשמיני, פעמים רבות (אולי רוב הפעמים) על ידי רופא גוי ללא כוונת מצווה או על ידי רופאת ילדים.. כך שעצם השימוש בקלאמפ מלמד שהיתה בעיה בברית ללא קשר לקלאמפ.

מישהו אחר העלה את הטענה שיש כאן גם בעיה של חובל בחבירו ללא מטרה ולא סיבה. יש גם מחלוקת לגבי המקום שבו עושים את ההטפה ויש דעה של החזון איש שההטפה (שבה מוציאים ממש מעט דם, טיפה), צריכה להיות בעטרה ויש דעה שבסובב.

מבחינה הלכתית- בחוברת של הרבנות הראשית כתבו בפשטות שצריך הטפת דם ברית כדי לפתור את הספק. וכך גם אמר לי רב חשוב שהתייעצתי איתו, שכדאי לעשות כדי לצאת ידי חובת כל הדעות.

מצד שני יש את הדעה שאין כאן פתרון של ממש ויש כאן הוצאת לעז על מי שנימול עם קלאמפ. כך שזה בעצם תלוי בך- אם זה דבר מאוד מכביד ולמעשה אין ערלה בכלל, אז ניתן לוותר על זה לחלק מהדעות.

אבל אם אתה חש שזה ממש חשוב לך והיית רוצה לצאת ידי חובה ולהרגיש טוב, מתוך ידיעה שזה לא הכרחי והבנה שיש דעה שזה לא מועיל... אז צריך לעשות הטפת דם ברית. ול"מחול" למוהל אם במקרה לא צריך והוא "סתם חובל בך". ומצד שני תרגיש שעשית את המירב... מתוך הבנה שאם יש אנשים אחרים שבחרו לא לעשות את זה, זה לא נורא.

בחירת שם לילד

על פי חכמים בזמן נתינת השם "נזרקת רוח נבואה" בפי ההורים. זהו רגע נדיר של קבלת רוח נבואה משמיים, כי שם התינוק יכול לקבוע את מהות האדם. כדאי מאוד לשקול בכובד ראש את מתן השם ולבחור בשם ראוי, עם משמעות רוחנית חיובית. במידת הצורך ניתן להתייעץ עם אדם המבין בנתינת שמות, אולם בשום מקום זה לא מופיע כתנאי לשם, להיפך, ההורים הם אלו שצריכים לתת את השם, ואולי, אם ירצו, לבדוק שהשם לא חריג לרעה.
ישנם סיפורים רבים של גדולי ישראל שסרבו לייעץ בענין ואמרו שכל שם שתבחר האם או האב הוא נכון, מלבד שמות מאוד מסויימים, ובאמת לא מצאנו אצל היותר גדולים הדרכות בעניין הזה.
גם התופעה החדשה יחסית של"שינוי שמות" בכל מיני מקרים זה משהו לא מוכר כל כך, ונהגו לעשות החלפת שמות רק במקרים מאוד קצוניים של מחלות וכדומה... בשאר המקרים, האדם נשאר עם שמו שבחרו לא הוריו והוא שם טוב ונפלא ומתאים לו בנבואה.

מתי מתבצעת ברית מילה
ברית מילה בזמנה מתבצעת ביום השמיני להולדת הבן, ותמיד נערכת בשעות היום, בין הזריחה לשקיעה. כלומר- ביום שבו התינוק נולד בשבוע שלאחר מכן. לכן, ילד שנולד ביום ראשון בשעות היום (בין הזריחה לשקיעה), ברית המילה תהיה באותו יום, שבוע לאחר מכן, בין הזריחה לשקיעה (יש שבעה ימים בשבוע ולכן אותו יום בשבוע, ראשון, שני וכדומה... הוא בעצם היום השמיני)..

מכיוון שלפי היהדות היום הבא מתחיל מצאת הכוכבים, הרי שתינוק שנולד ביום ראשון לאחר צאת הכוכבים, זמן שניתן למצוא בכל לוח שנה, ברית המילה שלו תהיה "ביום שלמחרת", ביום שני, בין זריחה לשקיעה. תינוק שנולד ב"יום שלישי בערב", לאחר צאת הכוכבים, ימול ביום רביעי וכדומה.

דוגמא מעשית- ילד שנולד ביום שני בשעה 17:30, ניגשים ללוח השנה, בודקים מתי צאת הכוכבים. אם צאת הכוכבים היא (בחורף) בשעה 17:00... הרי שברית המילה שלו תחול כעבור שבוע ביום שלישי, בין הזריחה לשקיעה. אולם אם צאת הכוכבים חל בעשה 19:00 (כפי שקורה בקיץ), הרי שהוא ימול כעבור שבוע ביום שני.

יש לנו בשורש כלי לחישוב זמני השקיעה וצאת הכוכבים בכל מקום בעולם, מכניסים תאריך לועזי, מיקום, ומקבלים את זמני צאת הכוכבים. אפשר ללחוץ כאן

חריג אחד חשוב- אם ילד נולד בדיוק בין השקיעה לצאת הכוכבים (בערך 20 דקות הבדל), יש לכך משמעות הלכתית וצריך לשאול רב לגבי התאריך של ברית המילה שלו. כי במקרה כזה זה נקרא בין השמשות, ושם יש התלבטות הלכתית האם זמן זה שייך ליום שלמחרת או ביום הקודם. ברוב המקרים מכריעים לחכות ליום למחרת.
ככה שאם השקיעה, לדוגמא, ביום ראשון בחמש, וצאת הכוכבים בחמש ועשרים, והילד נולד בחמש ועשרה, הברית תהיה ביום שני הבא ולא בראשון. בגלל הספק. (הסיבה שצריך לשאול רב היא הבדלים קטנים בחישוב זמני בין השמשות במקומות שונים).

קידוש בברית מילה בשבת
בשלב ראשון נגדיר את הבעיה- הבעיה היא שקידוש של שבת חייב להיות במקום סעודה, מה שאומר שמי שעושה קידוש בברית, חייב לאכול שם משהו (כזית לחם או מזונות לפחות), ורק אז הוא יכול לשתות מכוס הקידוש. אם מישהו עושה קידוש ולא אוכל שם, הוא לא יכוללשתות מהקידוש עצמו.

לכן לשאלה שהצגת יש שתי פתרונות-
א) אם אוכלים במקום שבו נעשית הברית, אז "מחברים" את הקידושים. מתחילים את הקידוש מהפסוקים של שבת, המזמור והפסוקים שאחריו, ואז עוברים לקידוש של הברית מילה, ואז יושבים לאכול וזה נחשב "קידוש במקום סעודה".

ב) אם אוכלים במקום אחר, אז נהוג להביא למי שעושה את הקידוש חתיכת עוגה או מזונות אחרים, הוא עושה את הקידוש בנוסח שהזכרנו (גם שבת וגם ברית), אוכל עוגה, ואז כל האחרים עושים קידוש נוסף, רק של שבת, במקום שבו הם אוכלים. אם הם רוצים לטעום מהיין של הקידוש בברית, כמו שמקובל, הם חייבים לאכול גם הם משהו במקום הקידוש.

ברית מילה
יש רבים שמקפידים לעשות את ברית המילה בבוקר מוקדם, אולם אם עשיית הברית בשעה מאוחרת יותר תגרום לזיכוי של הרבה יותר אנשים במצווה וכן אם עשיית הברית מוקדם יכולה לפגוע בבני משפחה (שיעלבו שלא חיכו להם, או שבכלל לא יבואו), עדיף לחכות.
לא הייתי מתחשב בכל אדם ואדם, אולם אם המצב הוא כזה שרבים יפספסו את הברית והמצווה עדיף לחכות, זה קשור כמובן לאופי המשפחה וכדומה. אבל למיטב נסיוני חלק גדול מהמשפחות נפגעות כאשר זה מוקדם מידי.

גיור קטין
אני חושב שלא יעשו לו ברית עד שהיא תשלים את התהליך של הגיור ואז הברית תהיה רגילה לגמרי, כולל כסא וכו', בתנאי כמובן שהוא לא יהיה גדול מידי ואז יעשו את הברית בבית חולים, וגם שם עם סנדק.

עוד תוכן בשורש